צילום מודע

מיינדפולנס בצילום: לראות את החיים אחרת

כמטפל בגישת ACT (Acceptance and Commitment Therapy), אני פוגש בקליניקה שוב ושוב את המאבק האנושי המוכר: הרצון שהמציאות תהיה אחרת, המחשבות שאומרות "זה לא מספיק טוב", והקושי פשוט להיות עם מה שיש, כאן ועכשיו.

דווקא מתוך המקום הזה, גיליתי את הצילום לא רק כאמנות, אלא כתרגול תודעתי עמוק, וככלי טיפולי בפני עצמו.

צילום כתרגול של נוכחות

צילום מודע הוא תהליך שבו המצלמה הופכת להמשך של הקשב.

הצלם מתבונן במציאות מתוך תשומת לב מלאה למה שהוא רואה, מרגיש ובוחר לכלול בפריים. לא מתוך חיפוש אחר "התמונה המושלמת", אלא מתוך כוונה להיות נוכח.

כמו שאמר ג'ים ברנדנבורג, צלם טבע ידוע, המושפע מחשיבה מזרחית:

במובנים מסוימים אני מרגיש שאני עושה את העבודה הכי טובה שלי כשאני חושב על זה הכי פחות.

זהו מעבר מחשיבה ושיפוט להוויה.

מיינדפולנס: לא רק מה אנחנו רואים, אלא איך

ג'ונתן פאוסט, מורה למיינדפולנס, מתאר חוויה מוכרת: המוח מיד משווה, מבקר, מחפש איך היה יכול להיות טוב יותר.

אבל ברגע של תרגול הוא למד להבחין: להבחין בשיפוט, בהיאחזות, בסלידה.

והקסם? כשאנחנו שמים לב לא רק למה שיש, אלא לאופן שבו אנחנו מחזיקים את החוויה, משהו משתחרר.

הצילום המודע מזמין אותנו:

• להאט
• לשהות
• לקבל חוסר שלמות
• ולראות יותר, דווקא כשאנחנו מנסים פחות

חיבור ל-ACT: קבלה, בחירה וערכים

ב-ACT אנחנו לא מנסים להעלים מחשבות או רגשות לא נעימים, אלא לפתח גמישות פסיכולוגית: יכולת להיות עם החוויה, לבחור פעולה, ולנוע בכיוון של ערכים.

בצילום מודע:

• אנחנו מקבלים את מה שיש בפריים
• בוחרים מה לכלול ומה להשאיר בחוץ
• ופועלים מתוך כוונה, לא מתוך אוטומט

הפוקוס עובר מהתוצאה אל התהליך. מהשאלה "איך יצא הצילום?" לשאלה "איך הייתי שם?"

צילום משוטט: לראות בעיניים חדשות

צילום מיינדפולנס הוא צילום משוטט: חיפוש חופשי, עירני, ללא חוקים נוקשים של נכון או לא נכון.

זה תרגול של חזרה לעיניים של ילד:

• לראות את היומיומי באור חדש
• להתרגש מהפשוט
• ואפילו לגלות יופי בבנאלי ובזניח

כפי שאמר ארנסט האס:

אני לא מעוניין לצלם דברים חדשים, אני מעוניין לראות דברים באופן חדש.

תרגול תודעה בחיי היומיום

מיינדפולנס אינו רק ישיבה על כרית. זה אימון תודעתי שניתן לשלב ביומיום: בהליכה, בהקשבה, וגם בצילום.

מחקרים מראים שתרגול עקבי משפר מצב רוח ומפחית לחץ. וכמו כל אימון, מה שמתרגלים הופך ליכולת טבעית.

הצילום, עבורי, הפך לא רק לכלי ביטוי, אלא לדרך של ריפוי עצמי. מתוך הדרך הזו נולדה שיטה טיפולית, וגם ספר שכתבתי על תנועות בצילום, תנועה פנימית וחיצונית כאחד.

לסיכום

צילום מודע הוא הזמנה:

• להיות כאן
• לראות אחרת
• ולהסכים לפגוש את החיים כפי שהם

אם זה נוגע בכם, אולי בפעם הבאה שתשלפו מצלמה או טלפון, תעצרו רגע... ותתנו לעצמכם פשוט להיות.